טקסי מעבר בעולם


טקסי מעבר בעולם 



אינדונזיה- שיוף שיניים
נערים ונערות בבאלי שבאינדונזיה עוברים טקס התבגרות, שבמהלכו הכוהן משייף את ששת השיניים הקדמיות שלהם. השיניים המשויפות מבדילות אותם,לפחות כך הם מאמינים, מהשדים בעלי השיניים החדות. ביום מותם של הנערים ישמשו השיניים אמצעי זיהוי בשער הכניסה לעולם הרוחות.


שבט הלויה- טקס מילה
אנחנו מכירים את ברית המילה כטקס דתי, שבמהלכו מסולק חלק עור קטן, העוטף את הפין. טקס ברית המילה נעשה אצלנו בישראל לתינוק בן 8 ימים. אך בחברות רבות נעשית המילה כחלק מטקס ההתבגרות. 
כאשר נערים משבט הלויה שבקניה מגיעים לגיל 14, מתחילות החגיגות. במשך 6 ימים שותים בני הכפר, שרים ורוקדים. בבוקר היום השביעי נערך הטקס. דבר ראשון, טובלים את הנערים בנהר. אחר כך הם נמרחים בבוץ ולבסוף שמים על ראשם נוצת תרנגול. נוצה זו אמורה להקל עליהם את הכאב.
במשך כל המילה חייב הנער לעמוד בלי להראות שום סימנים של סבל. רק לאחר דקות ארוכות מותר לו לשבת ולזעוק מכאב. נער שמגלה את כאבו במהלך המילה, גורם לעצמו בושות איומות ומבזה את משפחתו. 
לאחר המילה מקבל הנער מתנות מבני השבט. מעתה יש לבוגר החדש שפע של זכויות: למשל, לשאת אישה ולבחור את עיסוקו.

הודו- טקס הלידה השניה
טקס ההתבגרות בהודו מתקיים רק לבני שלושת המעמדות הגבוהים. (בהודו יש מספר מעמדות חברתיים, שהנמוכים שבהם נחשבים טמאים.) הטקס נקרא "אופנאיאנה", שפירושו "הלידה השנייה". לפני הטקס שייכים הנערים למשפחתם ורק משפחתם מחליטה עליהם, ואילו אחריו הם כאילו נולדים מחדש והופכים חלק מהחברה. בעבר היו הנערים יוצאים, לאחר הטקס, ליער לחיות שם וללמוד מפי מדריך על החיים. אבל היום חוזרים הנערים לבית הספר, אך מעמדם הוא כשל בוגרים. הטקס נערך לנערים בגילאים 12 - 20, ויש בו הרבה סמלים שמבטאים את המעבר מעולם הילדות לעולם הבגרות.

שבט המסאי- מבחני אומץ
נערים משבט המסאי שבקניה צריכים לעבור מבחני אומץ, כדי להפוך לבוגרים. 
בעבר נהגו הנערים לצוד אריה כהוכחה לבגרותם, אך מיום שאריות הוכרזו חיות מוגנות האסורות בציד, הפסיק המנהג. באחד המבחנים שעדיין קיימים כיום, צריך הנער להחזיק בקרניו של פר ולהפיל אותו ארצה.
כדי לסמל את כניסתו של הנער לעולם המבוגרים, שורפים את כל הצעצועים שלו ומגלחים את ראשו. בני השבט עורכים לכבודו חגיגה, שנמשכת כמה ימים. שיאה של החגיגה הוא עריכת טקס מילה. אסור לנער להפגין רגשות כאב או פחד, ואם הצליח בכך, מוענק לו התואר "לוחם צעיר". מותר לו לצוד ציפורים צבעוניות ולעצב מנוצותיהן כתר מפואר לראשו. נערים שנכשלו בטקס המילה (כלומר חשפו את כאבם או את פחדם), מותר להם לצוד רק ציפורים שאינן צבעוניות. 
לאחר הטקס עוברים הנערים לכפר מבודד, ושם הם חיים במשך מספר שנים. בפרק זמן זה הם לומדים מיומנויות שונות כמו ציד וטיפול בחיות. בסוף התקופה הם חוזרים לשבט ונחשבים ללוחמים מן השבט.




יהדות- בר מצווה
כשנער יהודי מגיע לגיל 13, נערך לו טקס בר-מצווה. בטקס הזה מצטרף הנער לקהילת המאמינים הבוגרים. אביו מברך אותו ואומר: "ברוך שפטרני מעונשו של זה" שזה אומר, שעד עכשיו היה הוא, האב, אחראי למעשי בנו, אבל עכשיו הנער עצמו אחראי למעשים שלו ולמילוי המצוות. 
במהלך הטקס עולה הנער לתורה בפעם הראשונה, כלומר קורא בתורה לפני הקהל. הוא קורא את הקטע האחרון של פרשת השבוע - ה"מפטיר" - מתוך ספר תורה שהוצא מארון הקודש. לאחר מכן קורא הנער קטע מספרי הנביאים הקשור לפרשה. זוהי ה"הפטרה" 
מכאן והלאה חלים על הנער חובות וזכויות של מבוגר: למשל, הוא חייב להניח תפילין, ומותר לו להשתתף ב"מניין" - תפילה בחבורה של 10 גברים לפחות. 
גם נערים רבים שלא דתיים עוברים את הטקס, ובכך הם מכריזים על עצמם שהם חלק מהמורשת היהודית.